לך תסביר 18 באפריל 2007

-בו נשחק משחק –איזה משחק? –אבל קודם כל נגיד שאני ניצחתי. –אוקי, ניצחת, במה משחקים? –משחקים בלהיות גדולים. –אבל אתה גדול. –אני לא באמת. –בטח שכן, אתה כבר הצבעת בבחירות שלוש פעמים –כן, אבל הייתי צריך להצביע אחרת –מה זה קשור? זה שעשית שטויות כשהיית קטן לא אומר שעכשיו אתה לא גדול –נניח לדוגמא שאני רואה ברחוב חייל –נניח –עכשיו, רשמית מבחינת מספרים והכל, הוא ילד בשבילי –הוא באמת ילד – אבל הוא נראה לי גדול –למה הוא נראה לך גדול? –כי יש לו תפקיד. את לא יודעת שבכל סרט אמריקאי, הדבר הראשון שצריך זה תפקיד. בלי תפקיד אין דמות. –מה התפקיד שלך? –אין לי תפקיד –אבל אתה יכול להיות סתם איש בלי דמות ובלי תפקיד שהוא כבר גדול –כן, אבל זה נורא משעמם. –לא מבינה מה משעמם בזה -כשאתה ילד, אתה בטוח שתהיה משהו כשתהיה גדול. –וכשאתה גדול? –כשאתה גדול אתה גדול. –טוב, זה משהו. –כן זה משהו, אבל לא משהו גדול. –אני לא רוצה לשחק במשחק הזה יותר.

קוראים לי אלון לוי, נולדתי בטבריה ב-17 לספטמבר 1979. בתור ילד רציתי להיות סופר ומאייר, במקום זאת, הייתי: מעצב גרפי, בונה-אתרים, מתכנת ויזם אינטרנט. בסוף הלכתי ללמוד קולנוע. בין דברים גדולים וסיזיפיים לדברים מטופשים, חשבתי שאני צריך מקום משלי. מקום בו אוכל לפרסם סרטים קצרים, סקיצות ואולי גם קצת מילים. המקום הזה זה פה. לפעמים.

|